צוף

| רקע
מדי שנה נרשם אובדן עולמי של 40%-20% מאוכלוסיית הדבורים העולמית כתוצאה מחקלאות מונוקולטורית, ריסוס כבד ועיור מואץ. למגמה זו השלכות דרמטיות, שכן הדבורים אחראיות להאבקת 75% מגידולי המזון של בני האדם ו- 90% מצמחי הבר בעוד ששווי שירותי ההאבקה שלהן מוערך ב-235 עד 577 מיליארד דולר בשנה. המשך ההתמעטות מהווה איום ישיר על יציבות המערכת האקולוגית ואספקת המזון הגלובלית.

| העיר כמקום מפלט
העיר אומנם מהווה חלק מבעיית ההעלמות, אך היא גם חלק מהפתרון! בזכות היעדר ריסוס חקלאי ומגוון רחב של צמחים, הערים הפכו באופן פרדוקסלי לאי אקולוגי בעל פוטנציאל שימור עצום עבור דבורי הבר, בו הן יכולות לשגשג.

| דבורי הבר
בעוד שדבורי הדבש זוכות להכרה והגנה בזכות ייצור הדבש, הפגיעה הממשית מתרחשת דווקא באוכלוסיות דבורי הבר, שאינן מפיקות דבש והמודעות הציבורית אליהן נמוכה.
עם זאת, דבורי הבר הן המאביקות החיוניות והיעילות ביותר בטבע. בשל היותן דבורים יחידאיות, הן אינן גרות בכוורת, אלא מקננות בחללים קיימים בקרבת צמחי בר. הן אינן תוקפניות או עוקצות, ולכן פוטנציאל השימור וההשתלבות שלהן במרחב האנושי גבוה.

| הבעיה
המרחב העירוני מציע אומנם תנאים אקולוגיים מתאימים, אך חסרות בו תשתיות ייעודיות לדבורי בר. האזורים הירוקים מקוטעים על ידי שטחי בטון ואספלט המקשים על יצירת חללי קינון, והמרחקים ביניהם גדולים בהרבה מטווח התעופה של הדבורה (100–300 מטרים). בהעדר חללי קינון בסמיכות לצמחית בר רצף החיות של האוכלוסייה נקטע.

| הפתרון
"צוף" היא מערכת מודולרית המציעה בתי גידול עירוניים לשימור דבורי בר. המערכת משלבת יחידות קינון וצמחייה ונפרשת באיזור האורבני בהתאם לטווח התעופה של הדבורה. מיקום העמודים בין האזורים הירוקים בעיר מייצר רצף של "אבני קפיצה", ובכך מאפשר שבילים בטוחים לתעופה ושגשוג.